מטלה >> 13. קרא את "נוסחאות מצבי הפעולה".

נוסחאות מצבי הפעולה

להלן מצבי הפעולה ונוסחאותיהם הניתנים בסדר עולה:

מצב הפעולה של 'אי-קיום'
(נוסחה לתפקיד חדש)

כל אדם חדש שמתמנה לתפקיד מתחיל ב-'אי-קיום', בין אם התפקיד הושג על-ידי מינוי חדש, קידום או הורדה בדרגה.

האדם בדרך כלל נמצא באשליה שעכשיו הוא "ה_____" (התואר החדש). הוא מנסה להתחיל את דרכו ב-'מצב פעולה עוצמה', כי בדרך כלל הוא מאוד מודע למעמדו החדש או אפילו למעמדו הקודם. אבל למעשה הוא האדם היחיד שמודע לכך. כל האחרים, למעט אולי קצין כוח האדם, בכלל לא מודעים אליו כבעל המעמד החדש.

לכן הוא מתחיל במצב של 'אי-קיום'. אם הוא לא יתחיל עם 'נוסחת האי-קיום' בתור הקו המנחה שלו, הוא ישתמש במצב הפעולה הלא נכון ויהיו לו כל מיני צרות.

נוסחת אי-קיום

נוסחת האי-קיום היא:

    1.    מצא קו תקשורת.

    2.    הפוך את עצמך לידוע.

    3.    גלה מה נדרש או רצוי.

    4.    עשה, יצר ו/או הצג את זה.

אדם חדש שהתמנה לנהל עסק משגשג חושב לעתים קרובות שמוטב שהוא יהפוך את עצמו לידוע על-ידי כך שהוא ישנה את הכול בעוד שהוא (א) לא מספיק מוכּר כדי לעשות זאת, ו-(ב) אין לו עדיין שום מושג מה נדרש או רצוי. לכן הוא עושה שַמות.

לעתים הוא משער שהוא יודע מה נדרש או רצוי, כשזה רק רעיון מקובע אצלו ורק הרעיון שלו וזה בכלל לא נכון ולכן הוא נכשל בעבודתו.

אדם מתחיל עבודה או פעילות חדשה במצב פעולה אי-קיום.

לעתים הוא משער שהוא יודע מה נדרש או רצוי, כשזה רק רעיון מקובע אצלו ורק הרעיון שלו וזה בכלל לא נכון ולכן הוא נכשל בעבודתו.

לעתים הוא לא טורח לגלות מה באמת נדרש או רצוי ופשוט משער את זה או חושב שהוא יודע כשהוא לא יודע. עד מהרה הוא נעשה "לא מוצלח".

מדי פעם אדם חדש שמתמנה לתפקיד הוא כל-כך "מכור לסטאטוס"או כל-כך חסר ביטחון או כל-כך ביישן שאפילו כשהבוס שלו או הצוות שלו באים אליו ואומרים לו מה נדרש או רצוי, הוא אפילו לא יכול לתת וידועאו לא נותן וידוע ובאמת נכנס ל-'אי-קיום' לצמיתות.

לעתים הוא מגלה שמה שאמרו לו שנדרש או רצוי זקוק לבדיקה מחדש או לחקירה נוספת. לכן הדבר הבטוח ביותר עבורו תמיד יהיה לערוך סקר משלו לגבי זה ולפעול לפיו, כשהוא משיג ממשות יציבה משלו לגבי מה שנדרש או רצוי.

אם האדם מיישם את הנוסחה באופן אינטליגנטי הוא יכול לצפות לכך שהוא ייכנס לתחום של עקיפה שבו אנשים עדיין מבצעים את תפקידו כדי למלא את החור שקודמו עשוי היה להשאיר. זהו 'מצב פעולה סכנה' – אבל הוא נמצא שלב אחד מעל 'אי-קיום' בסולם. אם הוא מגן על תפקידו ומבצע אותו ומיישם את 'נוסחת הסכנה', הוא יֵצא מזה.

לאחר מכן הוא יכול לצפות למצוא את עצמו ב-'מצב פעולה חירום'. במצב הפעולה הזה, הוא חייב ליישם את נוסחת החירום על תפקידו והוא יֵצא ממצב הפעולה הזה.

עכשיו הוא יכול לצפות להיות בפעילות נורמלית, ואם הוא ינהג לפי הנוסחה של מצב הפעולה הזה, הוא יגיע לשפע. ואם הוא יישם את הנוסחה הזאת, הוא יגיע לעוצמה. ואם הוא יישם את נוסחת העוצמה, הוא יישאר שם.

אם כן, אדם מתחיל את מינויו החדש רחוק מאוד מעוצמה, ואם הוא לא מתקדם למעלה בסולם מהמקום שבו הוא באמת נמצא בהתחלה, הוא ייכשל כמובן.

זה מתאים לקבוצות, לארגונים, לארצות וגם ליחידים.

זה מתאים גם כשאדם נכשל בעבודתו. הוא צריך להתחיל שוב ב-'אי-קיום' והוא ישתפר באותה הדרך, מצב פעולה אחרי מצב פעולה.

רוב הכישלונות בתפקיד נגרמים משום שאדם לא נוהג לפי מצבי הפעולה, לא מזהה אותם ולא מיישם את נוסחת מצב הפעולה שבו הוא נמצא כאשר הוא נמצא בו, ולא מפסיק ליישם אותה לאחר שהוא יצא ממצב הפעולה הזה ונמצא באחר.

זהו הסוד של החזקה בתפקיד ושל הצלחה בעבודה או בחיים.

הרחבה של נוסחת אי-קיום

אנשים רבים מיישמים שלא כהלכה את נוסחת ה-'אי-קיום', ולאחר מכן מתפלאים מדוע נראה שהם ממשיכים להיות בצרות.

מנהלים מתפלאים לעתים מדוע נראה שעובדים מסוימים אינם מסוגלים כלל לעשות שום דבר באופן נכון, ומתוך תסכול מוצאים את עצמם מטפלים באיזור כולו.

התשובה לכך היא יישום לא נכון של נוסחת ה-'אי-קיום' על התפקיד והעובדה שהם לא באמת עושים את הנוסחה.

הוכח מהניסיון שאפילו מנהלים וחברי צוות מנוסים מעולם לא יצאו למעשה מ-'אי-קיום'. וכשהארגון מצליח בכלל לתפקד, הוא נישא על גבם של אחד או שניים מאנשי המפתח הבכירים.

אנשים רבים מקצרים את הביטוי "מְצא קו תקשורת" לכך שהם מאתרים את תא התקשורת הנכנסת של מישהו ומכניסים לתוכו בקשה של "נדרש ורצוי". זאת לא באמת מציאת קו תקשורת.

כדי לטפל בכל תפקיד, אתה צריך שיהיה לך מידע ואתה צריך לספק מידע. כשזה לא נעשה, האדם מוצא את עצמו מבצע פרוייקטים שנדחים, פרוייקטים שיש לבצע אותם מחדש, הגבלות מוטלות על הפעולות שלו והוא מוצא את עצמו שוקע במורד מצבי הפעולה. הוא נכנס לצרות עם הממונים עליו כי הוא לא משיג ולא מספק את המידע החיוני לגבי מה שקורה.

מחובתו של כל חבר צוות, חדש בתפקיד או לא, לאסוף את קווי התקשורת הקשורים לתפקידו, לגלות מי זקוק למידע חיוני ממנו ולהכניס את הקווים האלה in in in כפעולה מתמשכת.

כשאדם לא עושה את זה, הוא אף פעם לא יוצא מ-'אי-קיום'. הוא אפילו לא עולה לסכנה כי אף אחד אפילו לא יודע שהוא עוקף את האדם הזה. במילים אחרות, כשחבר צוות לא עושה את זה, הוא נחשב בעיני הארגון פשוט לאפס.

הוראות שהוא מוציא מסתיימות בדרך כלל כשהן מבוטלות כשאחד הבכירים מגלה אותן, משום שהן לא מציאותיות. יוסי כבר טיפל בזה. לוח הזמנים של שמעון שובש בגלל זה. ה'אוצר' צועק "איך קרתה ההוצאה המבוזבזת הזאת?"

עד מהרה, כשחברי צוות שומעים שזו ההוראה של זה-וזה הם פשוט מתעלמים ממנה.

תקוותיו הוורודות של חבר צוות כזה מסתיימות בדרך כלל בתקוות שהוא יוכל לקבל העברה, ויפה שעה אחת קודם. כולם נגדו.

אבל מה באמת קרה?

הוא מעולם לא יישם באמת את 'נוסחת האי-קיום' ולכן הוא נשאר ב-'אי-קיום'. הפעולות שלו אינן מתואמות כי אין לו את הקווים לתת או לקבל מידע.

למעשה ובאופן עובדתי זה לא מתפקידו של אף אחד אחר לאסוף עבורו את קווי התקשורת שלו, בדיוק כפי שזה לא תפקידם של אחרים לנשום עבורו. השאיפה והנשיפה של ארגון הן העניין של תן וקח של מידע וחלקיקים חיוניים.

כל אחד שמוצא את עצמו לכאורה ב-'אי-קיום', ב-'מועדות' או גרוע מכך, צריך להתרוצץ ולמצוא את קווי התקשורת שחלים על פעילותו ועל תפקידו, ולהתעקש שישימו אותו על אותם קווים.

אדם, חבר צוות או מנהל כזה צריך לרשום איזה מידע נחוץ לו על מנת לבצע את תפקידו, ואיזה מידע צריכים אחרים לקבל ממנו על מנת לבצע את תפקידם.

לאחר מכן, עליו לסדר קווי תקשורת כדי שהוא יוגדר כנמען לקבלת מידע ממקשרים על אותם קווים.

מנהלים בכירים, כגון ראשי דיביזיות או ראשי ארגון, נושאים באחריות לתדרוך הצוות. אבל גם הם ניצבים בדרך כלל מול בעיות ביטחוניות והם גם רוצים להיראות טוב. הנתונים שלהם כלליים עבור כל הדיביזיה או הארגון. הם כן כוללים פרטים כמו ״גב׳ זקס מגיעה בשעה 14:00״ או ״נציג חברת הטלפון אומר שיש לשלם את החשבון עד שעה 12:00 היום, אחרת לא יהיו לנו שום טלפונים״.

חורבן ועומס עבודה על מנהלים מתרחשים כאשר רוב חברי הצוות לא שמו עצמם על קווי תקשורת חשובים ולא דאגו לכך שאותם קווים ימשיכו לזרום. אל תשאל מדוע הסטטיסטיקות יורדות אם תשעים אחוזים מן הצוות שלך מצוי ב-'אי-קיום' או גרוע מכך! פשוט משום שהם מעולם לא מצאו באמת כל קווי תקשורת.

לפיכך נוסחת האי-קיום המורחבת היא:

    1.    מצא ושים עצמך על כל קו תקשורת שתצטרך על מנת לתת ולהשיג מידע הקשור לחובותיך ולחומריםשלך.

    2.    פרסם עצמך, לרבות שם תפקידך וחובותיך, לכל טרמינל שתצטרך לצורך השגת המידע ומתן הנתונים.

    3.    גלה מהממונים עליך, מחבריך לצוות ומכל אדם בציבור שתפקידיך עשויים להצריך יצירת קשר איתם מה נדרש ורצוי מכל אחד מהם.

    4.    עשה, יצר והצג את מה שכל אחד מהם צריך ורוצה, שתואם את המדיניות.

    5.    שמור על קווי התקשורת שיש לך והרחב אותם, כדי להשיג מידע נוסף שכעת אתה מוצא כי אתה זקוק לו, בדרך של שיגרה.

    6.    שמור על הקווים שיזמת כדי להודיע לאחרים מה בדיוק אתה עושה, אבל רק לאלה שבאמת זקוקים למידע.

    7.    יעל את מה שאתה עושה, מייצר ומציג כדי שזה יהיה קרוב יותר למה שבאמת נדרש ורצוי.

    8.    עם מידע מלא שניתן ומתקבל בנוגע לתוצרים שלך, עשה, יצר והצג בתפקידך תוצר משופר בהרבה, באופן שגרתי.

אני יכול להבטיחך כי אם תעשה זאת – ותכתוב את המידע שלך בתמציתיות כדי שניתן יהיה לתפוס ולהבין את הנתונים שלך במהירות, ותארגן את הנתונים שלך בצורה שלא תחסום את הקווים שלך – אזי תתחיל באמת להתקדם מעלה במצבי הפעולה, ותגיע בעוד מועד ל-'עוצמה'.

מצב הפעולה של 'סכנה'

'מצב פעולה סכנה' מוטל בדרך כלל כאשר:

    1.    'מצב פעולה חירום' נמשך זמן רב מדי.

    2.    סטטיסטיקה שוקעת למטה בתלילות רבה.

    3.    מנהל בכיר מוצא עצמו פתאום חובש את הכובע של ראש הפעילות, משום שהפעילות בצרות.

לעקוף מישהו פירושו "לדלג על הטרמינל (אדם או תפקיד) המתאים בשרשרת הפיקוד".

אם אתה מכריז על מצב פעולה סכנה, אתה חייב כמובן לעשות את העבודה הנחוצה כדי לטפל במצב המסוכן.

גם ההפך מזה הוא נכון. אם אתה מתחיל לבצע את תפקידו של מישהו בדרך של עקיפה, אזי תגרום, כמובן, שלא במתכוון, למצב פעולה 'סכנה'. מדוע? על שום שאתה חיית. אנ-מוק. כי אתה עושה אנ-מוק לאנשים שצריכים לעשות את העבודה.

בנוסף לכך, אם אתה עושה באופן קבוע את עבודתם של אחרים על-ידי כך שאתה עוקף אותם, אתה תירש כמובן את כל העבודה. זו התשובה למנהל שעובד קשה מדי. הוא עוקף. זה עד כדי כך פשוט. אם מנהל עוקף באופן קבוע, התוצאה תהיה שהוא יעבוד קשה מדי.

כמו כן יתקיים מצב פעולה של 'אי-קיום'.

לכן, ככל שמנהל עוקף יותר, כך הוא עובד קשה יותר. ככל שהוא עובד קשה יותר משום שהוא עוקף, כך החלק בארגון שעליו הוא עובד ילך וייעלם.

לכן כשעובדים בדרך של עקיפה בכוונה או שלא בכוונה, התוצאה היא תמיד זהה – מצב פעולה סכנה.

אם אתה מוכרח לעשות את העבודה באמצעות עקיפה, אתה חייב להכריז על מצב הפעולה ולנהוג לפי הנוסחה.

אם אתה מכריז על מצב הפעולה, אתה גם חייב לעשות את העבודה.

אתה חייב לדאוג לכך שהעבודה תבוצע במיומנות באמצעות מינוי חדש או העברה מתפקיד או הכשרה של כוח אדם. מצב הפעולה מסתיים כאשר חלק זה של החברה או הארגון התאושש בצורה נראית לעין מבחינה סטטיסטית.

אם כן, קיימת אחריות רבה בהכרזה על מצב פעולה סכנה. נטל האחריות הזאת הוא לא כל-כך מעיק כמו העובדה שאם אתה לא מכריז על מצב הפעולה הזה לגבי פונקציות שמשתבשות כאשר הן מטופלות על-ידי הכפופים לך, אז עד מהרה מצב הפעולה ישיג אותך עצמך; בעל כורחך, ובין אם מצב הפעולה יוכרז או לא, אתה עצמך תיכנס למצב פעולה סכנה.

כאשר אדם צריך להיעקף על-ידי אחר כדי שעבודתו או הפעילות יבוצעו,
קיים מצב פעולה של 'סכנה'.

הנה הפח – הנה הפַחת. ההערה המעודדת בנוגע לזה היא שאם תיישם את הנוסחה, יש לך סיכוי טוב לא רק לעלות שוב אלא גם להיות גדול יותר וטוב יותר מתמיד.

זו הפעם הראשונה שהדבר הזה קרה אי פעם למנהל שהתחיל בהתדרדרות ארוכה. יש תקווה!

כשהנוסחה לטיפול ב-'מצב פעולה סכנה' לא מתבצעת, הארגון או הפעילות או האדם לא יכולים לאחר מכן לעלות בקלות מעל למצב הפעולה הזה.

מצב חירום מתמשך או איום על יכולת הקיום או ההישרדות או מצב שבו אדם עושה לבדו באופן תמידי את כל העבודה לא ישתפרו אלא אם כן מיישמים את נוסחת הסכנה האמיתית.

נוסחת סכנה

הנוסחה היא כדלהלן:

    1.    עקוף (התעלם מהזוטר או מהזוטרים שבדרך כלל אחראים לפעילות וטפל בכך באופן אישי).

    2.    טפל בסיטואציה ובכל סכנה בה.

    3.    הטל 'מצב פעולה סכנה' על האיזור שבו היה צריך לטפל.

    4.    הטל 'מצב פעולה סכנה אישי' על כל אחד מהאנשים שקשורים ל-'מצב הפעולה סכנה', אכוף והבטח שהם פועלים לפי הנוסחה בשלמותה. ואם הם לא עושים את זה, ערוך חקירת אתיקה מלאה ונקוט את כל הפעולות הנדרשות.

    5.    ארגן מחדש את הפעילות כדי שהסיטואציה לא תחזור על עצמה.

    6.    המלץ על כל מדיניות תקיפה שמכאן והלאה תאתר ו/או תמנע את הישנות המצב.

המנהל הבכיר בשטח פועל, ופועל בהתאם לנוסחה שלעיל.

נוסחת מצב פעולה סכנה אישי

הנוסחה משתנה עבור היישום האישי ל-:

    1.    עקוף הרגלים או שגרות רגילות.

    2.    טפל בסיטואציה ובכל סכנה בה.

    3.    הטל על עצמך מצב פעולה סכנה.

    4.    שים על עצמך את האתיקה האישית שלך על-ידי כך שתמצא מה אתה עושה שהוא out-ethics והשתמש במשמעת עצמית כדי לתקן את זה ולהיעשות כן וישר.

    5.    ארגן מחדש את חייך כדי שהסיטואציה המסוכנת לא תמשיך לקרות לך שוב ושוב.

    6.    נסח ואמץ מדיניות תקיפה שמכאן והלאה תאתר את אותה הסיטואציה ותמנע את התרחשותה החוזרת.

להלן דוגמה כיצד ניתן ליישם את נוסחת הסכנה לדינמיקה הראשונה.

הצעד "עקוף הרגלים או שגרות רגילות" פירושו שעליך לעקוף את עשיית כל אותם דברים שעשית.

נאמר שבחור נהג לקבל כסף מדודו ואמר שהוא קונה בו בית, אך הוא לא קנה. הוא בזבז את הכסף על איזו בלונדינית. כעת הוא בסכנה מתמשכת. דודו עלול לגלות זאת בכל רגע, והבחור מצפה לרשת יום אחד את ההון של דודו. לכן, הוא מצוי במעֵין פאניקה;על אף שהוא אינו חושב על כך, הדבר עדיין מצוי שם.

כעת, ניתן היה לאתר את "טפל בסיטואציה ובכל סכנה בה" בתור ה-'למה'. משום שיש לו נצירות והוא קשור לכך בדרך כלשהי וזה די מוזר ועלולים להכשילו. ובכן, בסדר, הוא יצטרך להפסיק לעשות זאת – עקוף את ההרגלים או השיגרות הרגילות של הדבר. במילים אחרות, הפסק לקבל את הכסף ההוא.

אך יהיה עליו גם לטפל בסיטואציה ובכל סכנה שבה. זה יהיה מסוכן מאוד לכתוב "דוד יוסף היקר: במשך השנה וחצי האחרונות בזבזתי את כל הכסף ששלחת לי כדי לקנות בו בית, על בלונדינית בשם חבצלת". ובכן, יהיה עליו לתכנן איך לטפל בכך כדי שלא תהיה בכך כל סכנה. וזה עלול לדרוש לא מעט מחשבה.

אם הוא היה פשוט קופץ ואומר לדוד שלו "טוב, שיקרתי לך, דוד יוסף. בזבזתי את כל המזומנים שלך", הסיכוי הוא שהדבר ייפול על דוד יוסף כהלם כזה, שהוא ינשל אותו מהירושה, יירה בו וכן הלאה. הבחור באמת יהיה בסכנה. לכן יהיה עליו לתכנן איך לטפל בכך. זה יכול להיות משהו פשוט כמו "דוד יוסף היקר: לאחרונה קיבלתי תהליכים בסיינטולוגיה, וזה הופך אותי לאדם ישר יותר. ויש הרבה דברים לא ישרים שעשיתי בחיים, ואחד מהם הוא הדבר הבא. עכשיו, אתה קרוב לוודאי תירה בי על שעשיתי זאת, וזה לא הוגן כלפיך, אבל למעשה השתמשתי בכסף הזה למחייה ו..."

לאחר מכן, "הטל על עצמך מצב פעולה 'סכנה' " נמצא שם רק משום שאנשים שוכחים להטיל אותו. ולאחר מכן "הכנס את האתיקה האישית שלך על פי תקן, בכך שתמצא מהו הדבר שאתה עושה שאינו אֶתי, והשתמש במשמעת עצמית כדי לתקן זאת ולהיעשות כן וישר". כעת, יכולים להיות כמה "דוד יוספים" אחרים (ועדיין עלינו לטפל בבלונדינית הזאת שנקראת חבצלת). למרות שייתכן כי האדם טיפל בדוד, יכולים להיות כמה נוספים.

לאחר מכן, "ארגן מחדש את חייך כדי שהסיטואציה המסוכנת לא תקרה לך שוב ושוב" – ובכן, זה קל, במקרה ההיפותטי הזה של הדוד יוסף. פשוט הפסק זאת, עד כמה שהדבר נוגע לחבצלת הזאת, ובמקום להישאר ער כל הלילה, כל לילה וכן הלאה, פשוט לך לישון קצת ועשה את עבודתך ותגיע למשהו. זה ארגון מחדש של העניין.

ואז, "נסח ואמץ מדיניות תקיפה, אשר מעתה ואילך תאתר את אותה הסיטואציה ותמנע את התרחשותה החוזרת". במילים אחרות, כל שהבחור יצטרך להחליט הוא ש"אני לא אספר שקרים כדי שאוכל לקבל כסף" או משהו כזה. זה דומה להבטחה של ראש השנה. אך אנשים אינם שומרים עליהן, משום שהם לא הכניסו את חמשת הצעדים הראשונים על פי תקן! זוהי הסיבה לכך שהבטחות של ראש השנה אינן נשמרות. למעשה אתה מבקש מהבחור בנקודה זו לחזור למוטב.

נוסחת סכנה לזוטר

כשמצב פעולה סכנה מוטל על זוטר, דְרוש שהוא או כל המעורבים בפעילות יכתבו את העבירות והנצירות שלהם וכל סיטואציה ידועה של out-ethics ויגישו אותן בתוך זמן מוגדר ספציפי לפי העיקרון שהעונש עבורן יופחת אבל אם הן יתגלו מאוחר יותר, אחרי המועד האחרון, העונש יוכפל.

מעשה מזיק או הפרת התקנון המוסרי של קבוצה נקראים ״מעשה עבירה״או ״עבירה״. כשאדם עושה משהו שמנוגד לתקנון המוסרי שעליו הוא הסכים, או כשהוא לא מבצע משהו שהיה עליו לבצע על פי אותו תקנון מוסרי, הוא ביצע מעשה עבירה. מעשה עבירה מפר את הדבר שעליו הוסכם.

הפרה של תקנון מוסרי שהאדם מחויב לנהוג לפיו, שאיננה מובעת במילים ואיננה מוכרזת, נקראת ״נצירה״. נצירה היא מעשה עבירה שאדם ביצע שהוא לא מדבר עליו. זה משהו שאדם מאמין שאם הוא יתגלה הוא יעמיד בסכנה את המשך קיומו. כל נצירהבאה אחרי עבירה.

הנוהל המלא לכתיבת העבירות והנצירות של אדם ניתן בקורס ,"שלמות אישית ויושר".

לאחר שכתיבת העבירות והנצירות נסתיימה, דרוש מהזוטר ומהצוות שהיה צורך לעקפם ושעבודתם היתה צריכה להיעשות עבורם או שהם תוקנו כל הזמן, שכל אחד מהם יכתוב ויבצע במלואה את נוסחת הסכנה של הדינמיקה הראשונה עבור עצמו באופן אישי, ויגיש זאת.

לאחר שהתפוקה עלתה שוב, יש לסיים באופן רשמי את מצב הפעולה סכנה, להטיל מצב פעולה חירום ולפעול לפי הנוסחה שלו.

מצב הפעולה של חירום

זוהי עובדה אמפירית (שהובחנה והוכחה באמצעות התבוננות), ששום דבר לא נשאר לנצח בדיוק כפי שהיה. המצב הזה זר לעולם הזה. דברים גדלים או שהם מצטמצמים. כפי הנראה, הם אינם יכולים לשמר את אותו שיווי המשקל (איזון) או את אותה היציבות.

לכן דברים מתרחבים או שהם מתכווצים. הם לא נשארים ברמה קבועה בעולם הזה. בנוסף לכך, כשמשהו מבקש להישאר קבוע ובלתי משתנה, הוא מתכווץ.

לפיכך, יש לנו שלוש פעולות ורק שלוש. הראשונה היא התרחבות, השנייה היא המאמץ להישאר ברמה קבועה או ללא שינוי והשלישית היא התכווצות או התמעטות.

מאחר ששום דבר בעולם הזה לא יכול להישאר בדיוק כפי שהיה, הפעולה השנייה (מצב קבוע) שלעיל תהפוך לפעולה השלישית (הצטמצמות) אם לא מפריעים לה או אם כוח חיצוני לא מופעל עליה. לכן פעולות שתיים ושלוש שלעיל (מצב קבוע והצטמצמות) הן דומות בפוטנציאל שלהן, ושתיהן יצטמצמו.

מצב פעולה לא משתנה או מצב פעולה שמחמיר מעט דורש יישום של נוסחת החירום.

זה מותיר את ההתרחבות בתור הפעולה החיובית היחידה שנוטה להבטיח הישרדות.

אם כן, כדי לשרוד צריך להתרחב, כי זה מצב הפעולה היחידי הבטוח.

אם אדם נשאר ברמה קבועה, הוא נוטה להתכווץ. אם אדם מתכווץ, סיכויי ההישרדות שלו מתמעטים.

לפיכך, נותר רק סיכוי אחד, והוא, עבור ארגון או אדם יחיד, התרחבות.

כדי להתרחב בסיטואציה כזאת, צריך ליישם את הנוסחה עבור מצב פעולה של 'חירום'.

מיישמים את 'מצב פעולה חירום' כאשר:

    1.    רואים שהסטטיסטיקות של ארגון, מחלקה או חלק מארגון או של אדם מתחילות לרדת.

    2.    הסטטיסטיקות של ארגון או של חלק מארגון או של אדם לא משתנות.

נוסחת מצב הפעולה של 'חירום' היא:

    1.    קַדֵם. דבר זה חל על ארגון. עבור אדם יחיד מוטב לומר ״יַצֵר״. זו הפעולה הראשונה, ללא קשר לכל פעולה אחרת, ללא קשר לשום דבר אחר, זה הדבר הראשון שאליו הם צריכים להפנות את תשומת לבם.

מהו בדיוק קידום? ובכן, הבהר את זה במילון. פירושו להביא דברים לידיעת הרבים. פירושו להוציא דברים החוצה. פירושו לפרסם את עצמך, להוציא את התוצרים שלך החוצה.

    2.    שנה את בסיס הפעולה שלך. אם, לדוגמה, נכנסת ל-'מצב פעולה חירום' ואז לא שינית את דרך הפעולה שלך אחרי שקידמת, פניך מוּעדוֹת פשוט לעבר עוד 'מצב פעולה חירום'. לכן זה צריך להיות חלק מזה. מוטב שתשנה את בסיס הפעולה שלך כי בסיס הפעולה הזה הוביל אותך ל-'חירום'.

    3.    חסוך.

    4.    התכונן לספק.

    5.    תקשיח משמעת. חלק מ-'מצב הפעולה של חירום' כולל את השורה הקטנה הזו של ״עליך להקשיח את המשמעת״ או ״עליך להקשיח את האתיקה״.

עבור האדם היחיד, משמעות הדבר תהיה פשוט לא ללכת לפאב כל יום שישי בערב. תקשיח את המשמעת. הישאר בבית ועבוד עד השעות הקטנות של הלילה, הכן שיעורי-בית וכו׳. תהיה קצת יותר יציב בתפקיד, עבוד קצת יותר קשה, אל תעשה כל-כך הרבה טעויות טיפשיות, אל תשגה כל-כך הרבה. כל זה יהיה חלק מהקשחת המשמעת.

מבחינה ארגונית, נניח שהפעילות לא יוצאת מחירום כאשר מוטל מצב חירום. בלי שום קשר למה שגרם לחירום, נניח שהפעילות פשוט לא יוצאת מחירום למרות העובדה שהכריזו עליהם מצב חירום. נתנו להם הוראה ״לפעול בהתאם לנוסחה״, אמרו להם ״לפעול באופן נמרץ ויעיל״ ו-״לדאוג שהעניין יסתדר״, ועם זאת עדיין מתברר שהם עושים טעויות טיפשיות, והסטטיסטיקה ממשיכה לרדת. מה תעשה? נותר רק דבר אחד שצריך לעשות והוא משמעת. משום שהחיים עצמם עומדים להטיל משמעת על האדם.

אם כן, הכלל במשחק הוא שאם תתעלם ממצב חירום ולא תבצע את הצעדים בצורה מוצלחת (״לא תבצע בצורה מוצלחת״ שונה מאשר ״לא תבצע״), תקבל הודעה שהמצב נמשך. ואם המצב נמשך מעבר לפרק זמן ספציפי, זה חייב להפוך להיות עניין של אתיקה. כי באיזו דרך אחרת תוכל לסדר את הפעילות הזאת? חייב להיות מישהו שנמצא על רוב קווי התקשורת, ושעושה טעויות טיפשיות בקצב מטורף. ישנה בעיה אתית שקשורה לזה, מישהו שלא מוכן לתפקד, מישהו שלוחץ על הבלמים עד שאפשר להריח שהם נשרפים. ולכן אתה נכנס לעניין של אתיקה.

מצב הפעולה הנורמלי

ניתן לקרוא למצב הפעולה הנורמלי ״מצב של יציבות״, וקרוב לוודאי שצריך לקרוא לו מצב של יציבות, למעט הפקטור הקטן האחד הזה: העולם הזה לא מאפשר מצב סטאטי. הוא לא יאפשר מצב שאין בו שום עלייה ושום ירידה. בעולם הזה לא יכול להיות מצב פעולה שבו אין עלייה ואין ירידה. זהו מצב פעולה יציב לגמרי ולא קיים דבר כזה בכל העולם כולו. שום דבר לא נשאר תמיד אותו הדבר.

התרחבות רגילה ויציבה או עלייה פירושה שקיים מצב של פעילות נורמלית.

אם כן, 'המצב של פעילות נורמלית' הוא לא מצב של ״יציבות״, כי הוא לא יכול להיות. 'פעילות נורמלית' חייבת להיות עלייה שגרתית או הדרגתית. וחייבת להיות עלייה קבועה, שגרתית, הדרגתית. ואם אין עלייה הדרגתית, לא יהיה מצב של יציבות. לא יכול להיות לך מצב מאוזן לגמרי של קיום שבסופו של דבר לא יתהפך. ברגע שהמצב המאוזן הזה קיים בעולם הזה, הוא מתחיל להתדרדר. לכן מצב של יציבות יתדרדר בסופו של דבר. כדי למנוע התדרדרות, אתה חייב שתהיה לך עלייה. העלייה הזו לא חייבת להיות מרהיבה, אבל היא חייבת להיות עלייה כלשהי. חייבת להיות שם עלייה קלה.

נוסחת פעילות נורמלית:

    1.    אל תשנה כלום. הדרך שבה אתה שומר על עלייה היא שכאשר אתה במצב של 'פעילות נורמלית', אתה לא משנה כלום.

    2.    האתיקה מתונה מאוד. הפקטור של צדק הוא די מתון ודי סביר. לא ננקטות פעולות חריפות במיוחד.

    3.    בכל פעם שסטטיסטיקה משתפרת, בדוק אותה בקפדנות וגלה מה שיפר אותה. ואז עשה את הדבר הזה מבלי להזניח את מה שעשית קודם. אלה השינויים היחידים שאתה עושה.

    4.    בכל פעם שסטטיסטיקה מתדרדרת קצת, גלה במהירות מדוע ותקן את זה.

אתה רק מתמרן בין שני הפקטורים האלה: הסטטיסטיקה שמשתפרת, הסטטיסטיקה שמתדרדרת. אתה תגלה, באופן בלתי נמנע, שנעשה שינוי כלשהו באותו איזור שבו הסטטיסטיקה מתדרדרת. נעשה שינוי כלשהו, ומוטב שתיפטר במהירות מהשינוי. וכשתגלה שסטטיסטיקה משתפרת, מוטב שתגלה איך היא משתפרת.

מצב הפעולה של שפע

כשיש לך על הגרף קו שעולה בתלילות, זה 'שפע'. בין אם הוא עולה בתלילות לשבוע אחד או עולה בתלילות מהנקודה האחרונה שלו שבוע אחרי שבוע, זה 'שפע'.

כשאתה מקבל 'שפע', בלי קשר לדרך שבה עשית אותו, 'נוסחת השפע' מתאימה.

אתה חייב ליישם את נוסחת השפע כי אחרת תהיה בצרות. כל מי שמתעסק עם 'שפע' צריך להיות מודע למאפיינים המיוחדים הבאים בקשר אליו.

'שפע' הוא מצב הפעולה הרגיש ביותר שקיים. אם תקרא לו בשם לא נכון או אם לא תיישם את הנוסחה כהלכה, הוא יוכל להרוג אותך! למרבה הפלא, זה מצב הפעולה המסוכן מכולם כי אם לא תזהה אותו ולא תיישם את הנוסחה, תמצא את עצמך מרוח על כל הכביש! זהה אותו וטפל בו נכון, ותטוס כמו טיל.

נוסחת ה'שפע' היא:

    1. חסוך. הדבר הראשון שאתה חייב לעשות ב-'שפע' זה לחסוך ואז לוודא היטב שאתה לא קונה שום דבר שיש עליו איזושהי התחייבות לעתיד. אל תקנה שום דבר עם איזה שהן התחייבויות לעתיד, אל תשכור את שירותיו של אף אחד עם איזה שהן התחייבויות לעתיד – שום דבר. זה הכול חלק מהחיסכון הזה. עליך לנקוט צעדים חריפים כדי לשלוט בזה.

    2.    שלם כל חוב. קח כל חוב שתוכל לגרד מכל מקום, כל גרוש שאתה חייב בכל מקום תחת השמש, הירח והכוכבים,ושלם אותם. צמצם הכול מכל הכיוונים, עד שהכול יהיה כמה שיותר קרוב לאפס או במצב של אפס.

    3.    השקע את היתר במתקני שירות; דאג שיהיה אפשרי יותר לתת שירות.

    4.    גלה מה גרם למצב הפעולה שפע וחזק את זה.

שיפור חד או שפע מוגבר מצביע על מצב פעולה של 'שפע'.

נוסחה לפעולות שהן במצב של שפע:

כשקיים 'שפע' שמבוסס על סטטיסטיקה אשר מודדת את פעולותיו של אדם, ולא קשורה לענייני כספים, יש ליישם את הנוסחה הבאה.

1. חסוך בפעולות מיותרות או מפוזרות שלא תרמו למצב הפעולה הנוכחי. חסוך מבחינה כספית על-ידי הפסקת כל בזבוז.

2. דאג לכך שכל פעולה תיחשב ואל תעסוק בשום פעולה חסרת תועלת. כל פעולה חדשה צריכה לתרום ולהיות מאותו הסוג של אלה שאכן תרמו.

חזק את כל ההישגים. בכל מקום שבו קיבלנו הישג, אנחנו שומרים אותו. אל תיתן לדברים להירגע או להתדרדר או לעלות ולרדת כמו רכבת הרים. כל יתרון או הישג שיש לנו, שמור אותו, שמור עליו.

גלה בעצמך מה גרם למצב הפעולה 'שפע' באיזור הקרוב אליך וחזק את זה.

מצב הפעולה של עוצמה

סטטיסטיקה של 'עוצמה' היא סטטיסטיקה המצויה בתחום גבוה מאוד; תחום חדש לגמרי במגמה של מצב פעולה 'נורמלי'.

סטטיסטיקה של עוצמה היא לא רק סטטיסטיקה שעולה בתלילות לאורך זמן. עוצמה היא גם לא סתם סטטיסטיקה גבוהה מאוד. עוצמה היא לא עניין של שבוע אחד. עוצמה היא מגמה.

הגדרה: עוצמה היא פעילות נורמלית בטווח שנמצא בשמיים, כל-כך גבוה שהוא מהווה כמות שופעת מאוד, אין כל ספק בקשר לזה. זו סטטיסטיקה שעלתה בתלילות לטווח גבוה, חדש לגמרי ושמרה על הטווח הזה, ועכשיו, בטווח הגבוה החדש הזה, היא נמצאת במגמה של פעילות נורמלית.

כשאתה פועל בטווח החדש הזה, ייתכן שתקבל פה ושם ירידה קלה בסטטיסטיקה הזו. אבל זו עדיין עוצמה.

קיים נתון חשוב נוסף אם אנחנו רוצים לזהות ולהבין נכון את מצב הפעולה הזה:

למה אנחנו קוראים לו עוצמה?

כי יש שם כזאת כמות שופעת של תפוקה, עד שעצירות או ירידות רגעיות לא יכולות להרוס אותה או לסכן את ההישרדות שלה.

וזאת היא עוצמה.

ניתן לשאול את השאלה ״כמה עבודה יכול אדם אחד לעשות?" או ״כמה לבֵנים יכול אדם להניח ביום?״

כמובן, אדם יכול לעבוד רק מספר מסוים של שעות ביום. הוא יכול להשיג רק מידה מסוימת של תפוקה אישית ביום. אבל הוא יכול להשיג מספיק תפוקה ביום כדי לפרנס את עצמו. הוא יכול להעלות את תפוקתו לעושר כזה שהוא יכול לקחת קצת חופש. זה תלוי ביעילות ובפיקחות שלו.

בשיא מסוים של 'שפע', הוא יגיע למספר המרבי של לבֵנים שהוא יכול להניח. על-ידי הגברת התרגול והיעילות, הוא יכול לדאוג לכך שרמת התפוקה הזאת תימשך ב-'מצב נורמלי'.

אם הוא מניח כל-כך הרבה לבֵנים שאף אחד אף פעם לא יחשוב לפטר אותו, סימן שהוא ב-'עוצמה'. זה 'מצב פעולה עוצמה' עבור אדם יחיד.

כאשר אדם השיג שפע מלא של תפוקה ששום דבר אינו יכול להעמידו בסכנה,
קיים מצב פעולה של 'עוצמה'.

נוסחת עוצמה:

    1.    אל תתנתק. החוק הראשון של מצב פעולה עוצמה הוא אל תתנתק. זה יגרום לאסון עבורך ועבור כל אחד אחר.

אתה תגלה שאנשים מייללים ומתלוננים בנוגע לזה. מה בדבר האיש החשוב? הוא היה נער מקומי באיזושהי עיירה ופתאום הוא הפך להיות איש חשוב. יש לו השפעה עצומה בוול סטריט והוא אף פעם לא מדבר יותר עם אף אחד מהחברים שלו בעיר מגוריו. האנשים ההם מתמרמרים על זה עד כדי כך שזה כמעט בלתי אפשרי לדבר איתם. כלומר, אם היית באיזור שבו היית מאוד מוכר והפכת פתאום לאישיות מפורסמת או משהו כזה, האנשים האלה לא יאמינו שאתה רוצה לדבר איתם, אתה מבין? הם עד כדי כך רגילים לכך שהנוסחה מופרת. תופס את הרעיון? במילים אחרות, אנשים בעולם הזה בהחלט מצפים שתפר את הצעד הראשון של 'מצב פעולה עוצמה', שהוא ״אל תתנתק״. הם חושבים שאתה הולך להתנתק.

לא! עוצמה! עמדה של 'עוצמה'! אל תתנתק. אפילו כשאתה זוכה בקידום מקולונל של גדוד לגנרל, אל תהיה עד כדי כך טיפש שתחשוב שאתה יכול להתנתק לגמרי מאותו גדוד. כי הדרך היחידה שבה אתה לא יכול להתנתק מאותו גדוד היא כן להתנתק ממנו. אתה לא יכול פשוט להתכחש לקשרים שלך. מה שאתה צריך לעשות זה לקחת בעלות ואחריות על הקשרים שלך.

2.כתוב את התפקיד שלך.

עכשיו, מצב פעולה עוצמה הוא שהבחור נכנס למצב פעולה עוצמה או שהארגון נכנס למצב פעולה עוצמה. ומצב פעולה של החלפת עוצמה הוא למעשה שבחור לוקח על עצמו מצב פעולה שהוחזק לפני כן מעמדת עוצמה. רואה את ההבדל? אתה מחליף את שמעון, שהיה במצב פעולה עוצמה. עכשיו, כשהוא עובר תפקיד, מתנתק – כשהוא עזב – אז 'החלפת עוצמה' תיושם על-ידי מי שלקח את מקומו. הדבר הראשון שאדם שקוּדַם מעוצמה צריך לעשות זה לתעד את כל קווי התקשורת של התפקיד. זו הדרך היחידה שבה הוא יוכל אי פעם להתנתק. ואז האימוץ של המצב הזה של עוצמה, החלפת עוצמה, נשלט על-ידי נוסחה משלו.

עכשיו, לדוגמה, אני אראה לך איך הדבר הזה פועל בגדול ובקטן. נניח שהיית פקיד קבלה מאוד מאוד מוצלח בארגון והיית כל-כך מוצלח עד שנעשית הרשם. ובכן, למעשה, זה קידום מעוצמה. עכשיו, כל עוד אתה לא כותב באופן מלא את התפקיד שלך, אתה לא מאפשר לאדם שלוקח את התפקיד הזה לתפקד במצב פעולה של החלפת עוצמה.

לכן, במצב פעולה עוצמה, הדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה לכתוב באופן מלא את כל תפקידך. אתה תגלה שאם אתה לא כותב את כל התפקיד שלך, אתה תיתקע עד אחרית הימיםעם חלק מאותו תפקיד. ואחרי כשנה, מישהו עדיין יבוא אליך לשאול אותך בקשר לתפקיד ההוא שמילאת, כי לא כתבת את התפקיד שלך. לכן על-ידי כתיבת התפקיד שלך אתה מאפשר לבחור הבא שמגיע לקחת על עצמו את אותו מצב של החלפת עוצמה – שבו לא משנים כלום – כי אתה הראית לו מה היה התפקיד, לכן הוא ידע מה לא לשנות. אבל אם לא כתבת את זה, הוא יכול לשנות את זה. זאת הדרך הבטוחה ביותר בעולם להישאב בחזרה לאיזשהו תפקיד ישן שהחזקת, וזאת הדרך שלא לצאת מהתפקיד לעולם. ואתה אומר ״האנשים החדשים האלה שנכנסו לתפקידי הקבלה הללו לא שווים כלום ולא אכפת להם״. עכשיו, בוא נוודא לפני שאנחנו מתחילים להיות יותר מדי ביקורתיים: האם אי פעם כתבנו את התפקיד הזה? האם אי פעם באמת עזבנו את התפקיד? האם עזבנו אותו במצב כזה שאפשר היה לעזוב אותו? ואז, האם פשוט התכחשנו לכל התפקיד אחרי שעזבנו אותו או האם עברנו בסביבה מדי פעם ושאלנו ״איך התפקיד מתקדם?"

זאת לא התנתקות פתאומית. זה בעצם כל מה שזה. אל תלך ותתנתק. ובאחריותך לכתוב את התפקיד ולהעביר אותו לידיו של האדם שעומד לדאוג לכך. עכשיו אם הבחור השני לא מטפל בזה, זה מסלול הזמן שלו, זה לא שלך.

עשה כל מה שתוכל כדי שאפשר יהיה למלא את התפקיד. במוקדם או במאוחר מישהו עומד להגיע ולמלא את התפקיד כמו שצריך.

מצב הפעולה של שינוי עוצמה

קיימים רק שני מצבים שדורשים החלפת אדם בתפקיד: האדם המאוד מוצלח והאדם המאוד לא מוצלח.

כמה פשוט ובטוח לרשת זוג נעלייםמוצלחות. זה ממש קלי קלות. פשוט היכנס לנעליים ואל תטרח לצעוד. וזה נחשב באופן כזה או אחר על-ידי אנשים לדבר ראוי לגנאי. אתה אמור ״להיות עצמאי״, אתה אמור ״להטביע את חותמך על התפקיד״. לא! תנעל את הנעליים, אבל אל תצעד, בנאדם! אם התפקיד היה במצב של פעילות נורמלית, שבו הוא בדרך כלל יהיה כדי שמישהו יקודם ממנו, אתה פשוט לא משנה כלום.

החלפת עוצמה: אל תשנה כלום.

פשוט שב שם קצת. אתה יודע מיד שכל נקודות הלחץ בארגון עומדות להתנקז אליך בבת אחת. לבחור שהיה לפניך בתפקיד היו כל נקודות הלחץ האלה, אבל הוא התנגד להן בהצלחה כי הן עדיין קיימות. מבינים? ובכן, אם מישהו רוצה שתחתום על משהו שהבחור שהיה לפניך לא חתם עליו, אל תחתום עליו. זה כלל שקל לנהוג לפיו, נכון? זאת בהחלט העמדה העצלנית ביותר שמישהו יכול להחזיק. וזאת הדרך היחידה שאפשר להחזיק בה – בעצלנות גמורה. אל תעשה כלום!

כאשר אדם נכנס לתפקיד מצליח, קיים מצב פעולה של 'שינוי עוצמה'.

פקח את העיניים, למד את כל הקשור לתפקיד, ולאחר זמן-מה, בהתאם לגודל הארגון, רְאה איך הוא מתנהל ונהל אותו כ-'מצב של פעילות נורמלית'. אם הוא לא נמצא בשום מצב פעולה אחר חוץ מאשר ב-'מצב של פעילות נורמלית', פשוט יישם לגביו 'מצב של פעילות נורמלית'. חוץ מהדברים השגרתיים שמתבצעים, הסתובב ורחרח וגלה מה גרם לו להיות במצב קצת יותר טוב באותו שבוע וחזק את זה. וגלה מה גרם לו להיות במצב קצת יותר גרוע והיפטר מזה. פשוט תרחרח בשטח. עכשיו אתה כבר מכיר את הפעילות כל-כך טוב, אתה מכיר את כולם בשמם הפרטי ואת שם המשפחה שלהם, ואתה יודע את הדבר הזה ואת הדבר ההוא, ואתה יודע איפה נמצאים כל המסמכים, אתה מכיר את כל התחבולות הטובות ביותר וכבר ראית את כל הדברים האלה מתרחשים, ובכנות, הפעילות פשוט תמשיך להתקדם הלאה. היא תתקדם בהצלחה רבה.

עבור דרך שגרת היומיום המדויקת שקודמך עבר דרכה, אל תחתום על שום דבר שהוא לא היה חותם עליו, אל תשנה אפילו הוראה אחת. עבור על המסמכים שהוצאו באותה תקופה – אלה ההוראות שעדיין קיימות – והתחל לעבוד בכל המרץ באכיפת ההוראות ההן, והעסק שלך יגדל ויגדל ויגדל ויגדל.

הרעיון המרכזי של ה-'מצב של החלפת עוצמה' הוא ללמוד את הארגון, את קווי המדיניות, הקווים, דפוסי הפעולה והפעילות ולא להוציא שום הוראות שהן לא עניין של שגרה – לא לשנות כלום, לא לחדש כלום. כתוב תיאור מלא של התפקיד שבדיוק עזבת. בעיקר התבונן בתפקיד שזה עתה נכנסת אליו. למַד את התפקיד החדש לפני שתעשה משהו.

אדם מיישם אי-קיום כשהוא לוקח על עצמו תפקיד חדש או תפקיד שהתמוטט. אבל כשמעבירים עסק משגשג לידיים אחרות, יש ליישם את הנוסחה של החלפת עוצמה.

הנוסחה למצב הפעולה של החלפת עוצמה היא:

כשאתה לוקח על עצמך תפקיד חדש, אל תשנה דבר עד שתהיה בקי מאוד באיזור העוצמה החדש שלך.

נוסחת תיקון להפרה של החלפת עוצמה

מצב פעולה סכנה יכול להיגרם עקב הפרת מצב הפעולה של החלפת עוצמה.

לפיכך, מי שהיה לו 'שינוי עוצמה', חייב ליישם את נוסחת התיקון להפרת שינוי עוצמה:

נוסחת תיקון להפרה של החלפת עוצמה

    1.    התבונן, שאל וערוך רשימה של מה שהיה מוצלח לפני כן באיזור שלך או בתחום שליטתך.

    2.    התבונן וערוך רשימה של כל אותם דברים שלא היו מוצלחים באיזור שלך בעבר.

    3.    הכנס את הפעולות המוצלחות in.

    4.    היפטר מהפעולות הלא מוצלחות.

    5.    הפסק לנסות להתמודד או להתגונן באופן היסטרי.

    6.    השתמש בתבונה כדי להחזיר בחזרה מבנה שפועל.

משהו שנאמר או נעשה כדי ליידע מישהו אחר שהבחינו באמירה או בפעולה שלו, הבינו אותה וקיבלו אותה.

הפרה של תקנון מוסרי שהאדם מחויב לנהוג לפיו, שאיננה מובעת במילים ואיננה מוכרזת; מעשה עבירה שאדם ביצע שהוא או היא לא מדברים עליו. כל נצירה באה אחרי מעשה עבירה.

מנסה להסתדר עם שני צדדים או יותר כדי להשיג משהו או כדי לצאת ממצב לא נוח, לעיתים תוך שימוש בתחבולה או בתכסיס.